מכאסח לשיח עם המתבגר שלך

בלעם הנביא נקרא לקלל את עם ישראל, ושואל את ה' אם ללכת. שוב ושוב. אחרי הפעם הראשונה הקב"ה לא אומר לבלעם לא ללכת. אלא לך ותגיד מה שאומר לך.. יש זמנים שבהם להגיד לאדם לא ללכת פשוט לא יעזור. גם בחינוך, עלינו להיות חכמים, להסתכל למציאות בעיניים ולשאול לא רק "האם" אלא גם "איך" ו"מה". לא תמיד הדרך הקלה של לאסור היא הדרך הנכונה, לעיתים ההשלכות יהיו טובות יותר אם ניתן למתבגר ללכת בדרכו, אך עם הכוונה ושיח על הדרך. שבת שלום! שאול מנסבך 0543331357 מוזמנים לשתף! נ.ב. ביום שלישי בערב אעביר סדנא מקוונת לקראת החופש במסגרת "כדאי שtedעו" יחד עם עוד 36 סדנאות מרתקות. עוד לא נרשמתם? http://zpr.io/6q6n9 . 

שבוע אחרי תחילת החופש שנה שעברה אני מקבל הודעה "רציתי רק להגיד לך ששנה שעברה במתמטיקה קיבלתי נכשל והנה שנה אחרי קיבלתי 85  ובמבחן האחרון קיבלתי 93"  הרבה מדברים על התעודות. על תחושת הכישלון, ועל "מי אתה שתגיד שהילד שווה 40". זה לא חייב להיות ככה. זה תלוי בנו, המורים וההורים והיחס שלנו לתעודות. התעודות לא צריכות לשקף לנו את הנער, אלא את המעשים שלו. כשאני כותב תעודות אני לא אומר "אתה 40 ואתה 90" אלא שואל "איך התעודה בעיניך? מרוצה?" ומזה מתחיל השיח. נקודות לשיפור ולשימור, מדוע הציון הוא כזה, ובעיקר מה אתה לוקח מזה להמשך . והתשובות? "השנה היתה מצויינת והתעודה עוד יותר" "מחצית ראשונה לא השקעתי, ובמחצית השניה השקעתי. הציונים בהתאם". "מאוכזב כי לא השקעתי מספיק, אבל שנה הבאה יהיה טוב יותר" (ולפעמים גם "לא טובה, כי זה לא מספיק מעניין אותי) וכך בעצם משדרים לילד "התעודה זה לא אתה, אלא הבחירות, ההשקעה המאמצים והתוצר." התעודה לא רק מסכמת , אלא בעיקר מעצבת את ההמשך . אז קחו את התעודה, תשאלו א

קורח מורד במשה ואהרון. אבל לא רק הוא- איתו גם השכנים, בני ראובן. אוי לרשע ואוי לשכנו. והתיקון מתחיל בקריאה לעם ישראל להתרחק מהם ולהתקרב לטוב. טוב לצדיק וטוב לשכנו. על כולנו הסביבה משפיעה, לטוב ולמוטב. ועוד יותר בשלב של עיצוב האישיות.   כהורים , אנחנו צריכים ליצור סביבה חיובית ככל האפשר למתבגרים. (לא להכנס איתם למלחמות על זה, אבל זה לפעם אחרת..) לחשוב איפה אנחנו נמצאים, לאן הולכים, ואיך מכניסים עוד טוב לסביבה ואת המתבגר לסביבה של טוב. נכון תמיד, ונכון עוד יותר בחוסר המסגרת בקיץ. שבת שלום! שאול מנסבך מוזמנים לשתף נ.ב. ביום שלישי הקרוב בשעה 21:00 אקיים סדנא אינטרנטית חינמית בה נדבר על בניית מסגרת מותאמת לקיץ, על הוספת טוב ועוד. מוזמנים להצטרף! הרשמה בקישור https://goo.gl/forms/HhpQJbHLJ6oGc8z03

"נו, קום כבר..צהריים"  "אין לי כח, אני בחופש" אחת הבעיות הגדולות בחופש היא שאין מסגרת. החוסר במסגרת יוצר בלגן, מריחת זמן, ובכלל חוסר בגבולות שמשפיע על ההתנהגות. ומצד שני.. חופש מטרתו הוא חופש . לנוח, לצבור כוחות. ואפילו, כן, קצת להתבטל. ולך תשכנע מתבגר לקום בבוקר בחופש. אז מה עושים? "מסגרת סיליקון" בונים מסגרת ברורה אך גמישה . שיש בה יציבות יומיומית ושבועית, תוכן מעניין וחיובי, וגם גבולות והגבלות. אבל מצד שני היא גמישה, משתנה ודינמית. מסגרת שהמתבגרים יעצבו, אבל גם אתם תהיו מרוצים. רגע, איך עושים את זה? שאלה מצויינת. בשבוע הבא אקיים סדנא אינטרנטית חינמית בה נקבל כלים ונחשוב יחד איך עושים את זה.   איפה? אצלכם בבית במחשב.       מתי? שלישי הבא, ו תמוז 19/6 בשעה 21:00           כמה?  חינם!             רגע, קפה ועוגה? עליכם. איך נרשמים?  בקישור https://goo.gl/forms/HhpQJbHLJ6oGc8z03 מה הלאה? בשבוע הבא.. מוזמנים לשתף! לקבלת ההודעות בקביעות שלחו הודעה או השאירו פרטים   https://goo.gl/forms/HhpQJbHLJ6oGc8z03 אפשר גם לעקוב אחרי

אני לא מדבר עם אבא שלי, כי כל דבר הוא רק מטיף לי ככה אמר לי השבוע נער בשיחה. בפרשה המרגלים חוזרים, מראים כמה הפירות בארץ טובים אבל ...  כמה הארץ קשה, כמה אנחנו לא מסוגלים. פתאום, עומד אחד "אתה צודק! זה נכון!" כולם משתתקים, מקשיבים .. ואז הוא הופך את הכל.. מגיע למסקנה אחרת. כלב מבין שלא מספיק מה שאתה אומר , אלא צריך גם שיקשיבו . גם בחינוך צריך לשים לב לא רק לדברים שאנו אומרים, אלא גם לחשוב איך יהיו דברים שנשמעים. אם 'נכנס לנעליים' של המתבגרים, אם נקשיב ונזדהה עם מצבם, ולא נבוא מתוך הטפה, הם גם יקשיבו. שבת שלום! שאול מנסבך. 0543331357 מוזמנים לשתף! לקבלת ההודעות בקביעות או להשתתפות בסדנא וירטואלית להורים לקראת החופש שלחו הודעה או השאירו פרטים https://goo.gl/forms/ApfPOSBmXlMxzlPM2 אפשר גם לעקוב אחרי הבלוג

מצד אחד הם לא רוצים כלום בחופש, מצד שני משעמם להם וזה מוביל לשטויות.  ומצד שלישי בעיקר לכם נמאס מהמשפטים האלו.. אז אחרי שחשבנו מה אנחנו רוצים, והקשבנו גם למתבגר, זה הזמן להתחיל לתכנן . כמו כשהילדים קטנים, להכין "לוח-חופש" עם התוכנית לחודשיים הקרובים.אבל הפעם קצת שונה. איך עושים את זה?  אתם כבר מכירים. כמו בפעם שעברה, לצאת לדייט שני עם המתבגר, ולהוריד ביחד איתו את מה שדיברנו פעם שעברה לתכנונים מעשיים, שלנו ושלו. אפשר להפוך את ההכנה לחופש למשחק. האתגר הוא משותף של שניכם - לעבור 70 יום מהנים ומנוצלים. המתבגר מכין לוח אטרקטיבי וביחד צריכים לעמוד בהגדרות- מטרות, זמנים, רצונות ותקציבים. חשוב בדברים המשפחתיים לעשות גם דברים שמתאימים לו, ובמקביל להכניס גם תוכניות שמתאימות רק לו, בלי האחים. לא הכל שם יהיה אידיאלי כמו שאתם רוצים, אבל יהיה כיף, מגבש ומנוצל. ובעיקר- להראות לו שאתם מתייחסים לחופש שלו ושלכם ברצינות. לתלות במקום בולט בבית, להפוך ל"וואו" ולעמוד בחלק שלכם בחופש בלי תירוצים. נ.ב. אם כבר לוחות זמנים והתחייבויות, אז תשריינו ביומנים, ביום שלישי עוד

פעם צמאים, פעם רעבים, פעם חוטאים, ופעם סתם רוצים לחזור למצרים. עד שאפילו למשה כבד מדי, והוא פונה לקב"ה שהוא לא צריך לסחוב אותם לבד כמו תינוק. תכל'ס צודק . גם הקב"ה מסכים ולוקח ממנו חלק מהאחריות. גם לנו כהורים לפעמים כבד מדי. וזה בסדר . בלי רגשות אשם, מותר לנו לפעמים לעזוב, מותר לנו לשחרר קצת את האחריות. ואם צריך, לוקחים צעד אחורה ואפילו מבקשים עזרה. שבת שלום! שאול מנסבך. 0543331357 מוזמנים לשתף! לקבלת ההודעות בקביעות או להזמנת סדנאות להורים(להכנה לחופש ועוד) שלחו הודעה או השאירו פרטים https://goo.gl/forms/ApfPOSBmXlMxzlPM2 אפשר גם לעקוב אחרי הבלוג.